שיעור 10

לונגים ופידבק
שיעור אחרון עבדנו על ארמנדו: סיפור אמיתי שיוצר סצינות, ג'יי טי אס בראון:

http://www.improvinterviews.com/2006/11/jts-brown-description-by-craig.html

סצינות קצרות בספירה

קיבלנו פידבק על הקורס וסיימנו במשולש הכיסאות.

זכרונות מיום חמישי
שלופ לכם פרחי דבש
כמה נקודות ותזכורות שעלו מחזרתינו האחרונה--

התעסקנו בעבודת אנסמבל ואיך כקבוצה אנחנו יכולים לספר סיפור יחד. גם במצב של של שני אנשים בסצינה זוגית שמקבלים מינוף מבחוץ וגם כשזו סצינה קבוצתית גדולה.

אז רקדנו את ריקוד המעויין
שיחקנו- "אני העץ". 
ואז בשלשות יצרנו חפצים לבקשת האדם הרביעי
ואז יצרנו מבנים גדולים יותר ביחד ואף ניסינו לתפעל אותם
היה שגעת

 ואז הו אז-

שיחקנו סצינות בזוגות כששלושה אנשים אחרים משחקים את כל מה שיש לשחק בסצינה מסביב- וואק און, חפצים, חיות, סאונד אפקטס וגורמי שמיים (ההרים של הילה ושי שאימו לעת ערב זכורים לי בחדווה)
אחר כך שיחקנו את סצינות הטריילרים-
מספר אחד נותן משפטי מפתח שאמורים לתאר עלילה ושאר השחקנים מבחוץ אמורים להראות לנו את רגעי השיא של הסצינה. 
כמאלתרים מהצד יכולנו להוסיף גם רעיונות משלנו על האינפורמציה שנתן המספר ולעבות את הסצינה הקצרה ולתרום בכך להמשך העלילה. 

כאמור שם המשחק היה - אובר לוד. הצפנו את המח והסצינות בהמון אפשריות ואינפורמציה, מתוך מחשבה שכעת אפש לטפל בכל דבר בנפרד ובתשומת לב מלאה.
כמו כן- הבודי קאונט עומד של 3 גופות של ג'וקים. ועוד היד נטויה
יחי המלך שלכם
ע

אהלן חממה חמישי כבוד

אז כן. יום האתמול הותיר אתכם מעט מיוזעים, מהורהרים ועם דופק מואץ! טוב מאוד!
אין כמו לאתגר את קצה גבול היכולת
אני כן מקווה בכל ליבי שהצלחתם למצוא בזה גם מעט הנאה
וכעת להבטחה שלי
הנה מופע היחיד של ג'יקוב שעלה השנה בפסטיבל ברלין. שימו לב לעבודת הדמויות, לזמן, לשקט, לדיוק וליכולת המדהימה שלו לספר סיפור. 
זה קצת ארוך, צפו בכמה שידכם משגת ותבוא עליכם הברכה
נתראה בשבוע הבא
ע
http://www.youtube.com/watch?v=ZlUnHa_1A8s

חממהחמישי 23.5.13

שרנו אתמול
היה מרגש
בחימום להזכירכם עבדנו בזוגות- הפרטנר זרק לנו מילה ויצאנו ממנה לדפוס אסוציאטיבי של קול ותנועה שהוא חיקה ועפנו על זה זמן מה יחד עד שהפרטנר זרק מילה אחרת. אחר כך עשינו אותו דבר עם מילים או חצאי משפטים, שוב אסוציאציה עם דפוס ותנועה. 
ואז שרנו במקהלה- כל אחד קיבל קטגוריה שממנה הוא ייצא לאסוציאציה ואני גיא מוסיקה ניצחנו עליכם כמו זובין מטה ביום שרבי. 

ואז הו אז! הגענו לעניין החריזה. העברנו אחד לשני במעגל מילים לחריזה- והמתח גבר מסיבוב לסיבוב. אורן חנקין ניצל בנס. 

אחר כך בנינו ג'ינגלים בשני משפטים למוצר שגיא מוסיקה נתן לנו- "זה היה משחק לפנים, ויצאו לנו ממש פנינים". לפעמים זה יצא יותר האיקו, חריזה יפנית- אבל כל עוד הייתה שביעות רצון באויר- זה ממש לא שינה.  

אחר כך שרנו מילה מילה, משפט משפט. בחרנו סגנונות. בחרנו שמות לשירים.
ואז עברנו לסצינות שמתוכם יצאנו לשיר. השיר בסצינה היה יכול להיות:
1. וידוי- אל הפרטנר
2. העצמה של רגשות- או כפי שמוסיקה הכה חכם קרה לזה "הכברה" (ואף איית אחרת לא היה לי מושג איך לכתוב את זה) 
3. סוד- שקשור לפרטנר ושטוען את הסצינה במתח. סוד אחד היה יכול לזמן סוד נגדי של הפרטנר שטוען את הסצינה במתח נוסף. כמו בסצינת הברושישים המופלא. 

בתום החלק הזה ניהלנו דיון מושכל על מהי חסימה

זהו- ואז כמובן - לא יצאנו לשתות בירה
כי זה היה ליד התחנה המרכזית וכולנו יודעים שבירה ניגרית היא כמו שמן זית אוסטרי- לא ראויה למגע אדם. 
שיעור הבא מזכירה- הגיעו עם דמות שבא לכם לשחק. זו יכולה להיות גם דמות מסרט, או דמות מוכרת שאתם יכולים לשנות את שמה ולשחק את המהות שלה. אבל בואו איתה כשהיא כבר יושבת עליכם ומשם נמשיך- מו אה אה אה!!!!
נשיקות יקירי ויקרותי
נעמתם לי עד מאוד
שבת שלום 
והנה משהו סופר מגניב ששי רזניק שלח לי
צפו ותהנו 

23.5.13 שינוי מקום להערב בלבד

הערב, יום חמישי, חממת יום חמישי נפגשים בסטודיו גולומב 45 אם  באים ברכב ולבנדה 2 באופניים. שיעור מוסיקה עם גיא מסיקה!!!

רוד

שיעור 2 - מדיטציה ושיעור 3: סיפור

מדיטציה

עשינו מדיטציה וראינו כיצד ההכרה של הרגשות שלנו נותנות לנו יכולת "להתעלות" על הנושא 

המדובר של הסצינה ולהגיע למעמקים בקשר בין אישי וכן להכרה מילולוית למה ששפת הגוף שלנו מקרינה.

ריקוד שיבטי: כל אינסטינקט נכון. רקדנו ריקוד שיבטי למדינה בה לא היינו מצפים שיהיה ריקוד שיבטי כמו הוותיקן. 

סצינות בו אמרנו בכל עט מה אנו מרגישים.

סצינות בדקה: דווקא כאן המגבלה של הדקה הפריע לנו מ"להצליח" להרגיש את האימפרו והעכשיו.

סיפור

הסיפור מורכב ממבנה פשוט

http://thewritepractice.com/once-upon-a-time-pixar-prompt/

 היו היה

בכל יום

עד שיום אחד

ןבגלל זה

ןבגלל זה

ןבגלל זה

ןבגלל זה

עד שלבסוף

תרגלנו את זה בתרגיל

אני עץ

בניית סיפור בזוגות בשימוש המבנה

ןבשלשות עשינו סצינות עם שני אנשים ומספר אחד

מדיטציה

  סצנות

http://www.youtube.com/watch?v=iYXEDXS9qs0 

ולונג פתוח בו כל אחד יכול להיות בתפקיד המספר

http://www.youtube.com/watch?v=pxJJ9i7whgk

אבל איפה השיעור האחרון?

הדמות שלי הומלסית בת 50

ברחה מהבית בגיל 16 כי אולצה להתחתן עם בחור ישיבה דתי שנכון לו עתיד מזהיר.
היא עומדת בפינת רחוב קבועה. עיניה בהירות והיא אוהבת  אותן ואת המראות המשתנים מידי יום המתגלים לה. שינויי מזג האויר, שעות היום, חנויות שמשנות את ייעודן, אך שונאת את ידיה שמושטות לכסף של עוברים ושבים .
אין לה קשר עם המשפחה שלה ולא היה ולו פעם אחת מאז שברחה מהם. היא לבושה בלויים ושערה אינו מסודר והוא שזור שיבה. יש לה תמיד מים ושפתון נגד יובש בשפתיים , שקית לאיסוף בקבוקים ופחיות כדי לפדות אותם וחתיכת לחם להאכיל ציפורים. היא אינה מדברת עם אנשים כמעט ופוחדת  מאוד משוטרים. היא מאוד רוצה לשיר אבל רוב הזמן שומרת על שתיקה כדי לא להסב אליה תשומת לב. היא אוהבת ללכת לקונסרבטוריון העירוני ולשבת מחוץ לו מתחת לחלון חדר לימודי הכינור או הפסנתר .היא ישנה בכניסות למלקטים של בתים משותפים ישנים ומתעוררת מוקדם מאוד כדי שלא ימצאו אותה שם. אוהבת את הים - שם היא מרשה לעצמה מידי פעם לשיר.

דמות - רפי (של ירון)

רפי.
בן 65, רווק, גובהו 1.42. למרות היותו נמוך מאד הוא התנדב בשנות השבעים לצה"ל ואף נלחם ונפצע בקרבות התעלה במלחמת יום כיפור תחת פיקודו של אריאל שרון. מאז המלחמה הוא חי בגפו בדירה קטנה בלוד בדמי מפתח, ועבד בדוכן לוטו מקומי. לפני כשנתיים הוא התקבל לתכנית הריאליטי של ערוץ 10 "גבוהים בלב" - תכנית שהקונספט שלה הוא לסגור עשרה גמדים במערה למשך חודשיים, תוך שהם ניזונים אך ורק מקליפות של מאכלים שונים. רפי זכה במקום השני בתכנית אך הוכתר כאהוב הקהל. מאז שירדה התכנית מצבו הנפשי של רפי רעוע מאד, הוא צועק ומתפרץ על אנשים שלא מזהים אותו, מצטט משפטים נבחרים של עצמו לאנשים זרים, ולראשונה בחייו הוא חש דחף אובדני בלתי מוסבר. לאחרונה הוא רכש כרטיס בודד לקרוז אקסקלוסיבי של חברת "מנו ספנות" בהחלטה לשים קץ לחייו בקפיצה מהספינה אל מצולות הים.
 

דמות / אמיר עצמון

טוב, אני מצטער אם זה יצא פלצני,

אבל ישבתי להכין אותה אחרי שקראתי קצת שירה

ונכנסתי למוד פואטי...

 

היא בת שלושים ורק היום קלטה

בשקט, שמותר לה לאהוב.

עד היום חשבה שחלומות-מיטה

לטוות באיש אחר זה כמו לגנוב.

עדיין מלצרית וכבר מורדות רגליה.

במורדות עיניה, מפולות סלעים.

עורה מודה שאור השמש מעליה

תפר בה באכזריות פרועה טלאים.

היא לא ממצא חשוב, תמיד אמרו לה,

והיא תמכה בכל המחקרים.

תה חם הגישה, לפעמים קרצו לה.

זרים, למד בשרה, נותרו זרים.

אחרי שנה את בעלה הכירה,

אך עבורו היא קיר הייתה, אטום

היא לא הבינה איך לוקחים העירה

לב שבחדרו היה חתום.

במכללה, במסעדה, בבית

היא מנסה, קשה לומר שלא.

סגרו אותה במציאות אחרת,

והמנעול – עיניה הכחולות.

אך לה זה לא איכפת, והיא אומרת

שיש לה ציפורים תמיד ביד,

כי אין לה עץ, ואין תשוקה גוררת,

מלבד להיות עם אחרים לבד.

דף דמות

היי חבר'ה.
הנה לינק לדף הדמות שסיפרתי לכם עליו בשיעור. זה יכול לעזור בכתיבת דמויות עמוקות.
אשמח אם לא תעבירו את הלינק הזה הלאה כדי שלא יאשימו אותי בהפצת חומר של אוניברסיטת תל אביב.
תודה :)

https://docs.google.com/file/d/0Bx8qbegwWwQRRV83STYtX0QyaW8/edit?usp=sharing

#1

סדנה 1

מטרה: להכיר אחד את השני, להיות הרכב ולהיות מודעים לעכשיו

למדנו שמות. : שרון, מיכאל, נעמה, הילה, אורן חנקין, ירון, אורן כרמי, איתמר, אמיר, רונן. סער לא היה נוכח אבל זהר מכיתת יום רביעי היה

 מלך הכיסא  מטרה: לא לחשוב ולתת לגוף לעשות את הבחירות    

משחק מראה: כדי להגיע לנקודה שבה אתה לא יודע מי מוביל

יהלומי של ריקוד: להתרגל לדפוס ואז לסמוך על האינסטינקטים שלנו שגורמים לנו לקחת סיכונים ולצאת מהמקום המבטח

להעביר קול ותנועה סביב לקחת את הזמן כדי באמת להעתיק ולאפשר "טעויות" שמתרחשים

סצינות: להביא דבר אחד לסצינה בצורה של מהפעולה. אל תירד מהפעולה. באמת להקשיב ולהפסיק לחפש את המה של הסצנה. זה יבוא

מזכירה אלקטרונית. אנחנו שומעים הודעה יוצאת ולאחר מכן השאירו הודעות. מאוחר יותר במשחק אנחנו ירדנו מרעיונות  מקודם

עבודת בית:

 צפה בוידאו ולהחזיר הערה חיובית אחת על עצמך והערה קריטית 

http://youtu.be/_dqoqhE06TY
http://youtu.be/Gou-nPQ8G1U
http://youtu.be/UOvJUj3uTqc
http://youtu.be/yBsKT5edZ0Y
ליצור דמות. לפרסם אותו בבלוג. ניתן להוסיף תמונה

נא להגיע בזמן 20:00